פונדקאות

הקדמה

הפונדקאות הינה תהליך מורכב שבו רחם הפונדקאית מהווה תחליף לרחם האם הביולוגית. תהליך הגיוס של הפונדקאית עורר גלים של ביקורת. היו שטענו שמדובר ב "רחם להשכיר" היו גם שהשוו את התהליך לסחר איברים. למרות כל הביקורת, הפכה הפונדקאות ברבות השנים להליך רפואי יעיל ומקובל.

יעוד הפונדקאות

בתחילה, הפונדקאות יועדה לנשים ללא רחם ובהמשך "אומצה" לטובת מצבים רפואיים נוספים.

מצב של היעדר רחם יכול להיות מולד, כמו בתסמונת ע"ש רוקיטנסקי בה האישה נולדה כאישה לכל דבר עם שחלות תקינות, פעילות הורמונלית תקינה אך ללא רחם, או העדר רחם נירכש – שמסיבות רפואיות נאלצו להסיר את הרחם בגיל צעיר עקב : רחם שרירני ענק, זהום בלתי נשלט ברחם גידול ממאיר או סיבוך כמו קרע קשה של הרחם בלידה.

ברבות השנים הפונדקאות "אומצה" גם למצבים בהם לאישה יש רחם אבל הוא אינו מאפשר השגת הריון כמו בהפלות חוזרות ונישנות, במצבים שבהם השרשת העובר לקויה עקב הרס רירית הרחם או מהיעדר השרשה מסיבה לא ידועה (נשים שעוברות טיפולי הפריית מבחנה חוזרים, נוצרים עוברים איכותיים שלא נקלטים ברחם).

היתר פונדקאות בישראל

בתהליך הפונדקאות המותר בארץ, עובר שמקורו בביצית וזרע של ההורים הביולוגים מושתל ברחם של אם נושאית ההריון – הפונדקאית. מבחינה גנטית הילד נושא במאת האחוזים את המטען הגנטי של ההורים הביולוגים אלא שהוא יוולד על ידי האם הפונדקאית שנשאה את ההריון ולא האם הביולוגית.

במדינות רבות בעולם הפונדקאות אסורה על פי חוק או, שהסכמי פונדקאות אינם מותרים בהן. זהו המצב ברבות ממדינות ארה"ב ובחלק מהמחוזות בקנדה. הפונדקאות אסורה באוסטרליה ובהרבה ממדינות רבות השפעה באירופה : אוסטריה, דנמרק , צרפת, גרמניה, איטליה נורווגיה שוודיה וביפן.בישראל בשנת 1966 נחקק חוק "הסכמים לנשיאת עוברים", שהינו מן המתקדמים בעולם בנושא זה. החוק מגדיר מי מהזוגות מורשה לעבור תהליך כזה, מהן הדרישות מן האישה הרוצה להיות פונדקאית ומהוא ההליך של העברת הילוד מהפונדקאית, האם הנושאית את ההריון, לאם הביולוגית.

לצורך כך מונתה במשרד הבריאות ועדה הכוללת רופא נשים, רופא פנימי, עובדת סוציאלית, פסיכולוג קליני, איש ציבור/משפטן ואיש דת – רק הם נותנים הרשאה לרופא המטפל להתחיל בטיפול בזוג ובפונדקאית. הפונדקאית חייבת להיות פנויה, דהיינו לא נשואה (גרושה / רווקה) , אם לילד אחד לפחות וללא קרבה משפחתית לאם הביולוגית.ההורים המיועדים אמורים להיות תושבי ישראל, גיל האם פחות מ 48 שנים. מותרת תרומת ביצית עם זרע האב. מסיבות הלכתיות אסורה תרומת זרע עם ביציות האם. פונדקאות מותרת רק בזוג (לא לאם חד הורית). פונדקאות בישראל אינה מותרת לבני זוג חד מיניים. מרגע הלידה ההורים אחראים על הילוד העובר רישומית הליך של אימוץ.

הרחבת היתר חוק הפונדקאות בישראל

בשנים האחרונות נעשים מאמצים לעדכן את החוק ולהרחיבו למשל גם לנשים חד הוריות ולזוגות בנים הנאלצים כיום לבצע פונדקאות בחו"ל.

מטרת חוק הפונדקאות

מטרת החוק להסדיר את הליך הפונדקאות ולמנוע נזקים רפואיים ופסיכולוגיים לפונדקאית , לזוג ולרך הנולד.

נותרות עדיין שאלות אתיות קשות : מה יקרה אם הילד הנולד יהייה פגוע ? האם מותר מבחינה אתית לשלם לפונדקאית ? מהן ההשפעות הפסיכולוגיות ארוכות הטווח על הילדים בסביבת הילוד – הילד של הפונדקאית והילד של הזוג המיועד ( אם יש כזה).

בתום ההריון, על פי הסכם חתום מראש, האם הפונדקאית משאירה את התינוק למשפחה המקורית ממנה נוצר העובר. זהו הליך שלא כדרך הטבע והוא ארוך ורגיש מאד.

פונדקאות לקרובי משפחה אסורה בישראל – מדוע?

פונדקאות בישראל נעשית לצורך הכנסה כספית לפונדקאית. מניסיוני בנוסף לשכר שמקבלת הפונדקאית יש מידה לא קטנה של רבות מהן של נתינה אישית. אני נשאל פעמים רבות מדוע לא מאפשר המחוקק פונדקאות במשפחה למשל בין אחיות, שאחת כבר ילדה ואחותה זקוקה לאם שתשא את ההריון. הרצון של המחוקק הוא שהורים לא יפעילו לחץ על אחת מבנותיהן לשמש פונדקאית לאחותה וכן למנוע מצב שיולדת תאלץ להעביר פרי בטן לאחותה בתוך המשפחה. 

חשיבות טיב הקשר בין ההורים הביולוגיים לפונדקאית

ההחלטה של בני זוג לפנות לפונדקאית, וההחלטה של אישה להיות פונדקאית אינה קלה עבור שני הצדדים. אופן תהליך יצירת הקשר ביניהם מהווה את הבסיס לטיב הקשר בהמשך, והוא חשוב מאד לשם הצלחת הטיפול בהמשך. התהליך ארוך ולעיתים אף מייגע. הבירוקרטיה אינה קלה, טפול ההפריה החוץ גופית ולבסוף הריון ולידה הינם דרך ארוכה מאד בה עליהם לצעוד ביחד. הצלחת הפונדקאות מותנית בהשקעה של סבלנות, אמון וכבוד הדדיים, נדיבות והתחשבות רבה.

תהליך לידה בפונדאות

מניסיוני בליווי לא מעט זוגות שעברו הליך פונדקאות, למדתי במשך השנים שיש חשיבות רבה לתהליך הלידה בבית החולים. כך למשל הפונדקאית נתקלת ביחס חם מצד הצוות, היא מאושפזת לאחר הלידה שלא בין היולדות ונעשה מאמץ לשחררה מבית החולים מהר ככל הניתן. האם הביולוגית דואגת לכל צרכיו של הילוד עד לסיום ההליך הרישומי של צו הורות, שאז האם הביולוגית הופכת לאמו של הנולד לכל דבר.